חוק הספנות (כלי-שיט), תש"ך-1960

חוק הספנות (כלי-שיט), תש"ך-1960 1
פרק ראשון : מבוא
1. הגדרות (תיקון: תשס"ד)
בחוק זה -
"בית המשפט" - בית המשפט לימאות לפי חוק בית המשפט לימאות, תשי"ב-1952, ובסעיפים 38, 41(1), 49, 50, 69, 71 ו-80 - לרבות כל בית-משפט כמשמעותו בפקודת הפרשנות;
"המנהל" - מנהל רשות הספנות והנמלים שמונה לפי חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004;
"הרשם", לגבי כלי-שיט פלוני - רשם נמל הרישום של כלי השיט, כאמור בסעיף 8;
"נציג" - נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת ישראל, כמשמעותם בסעיף 18(2) לפקודת העדות;
"כלי-שיט" - כל כלי העשוי לשוט, למעט כלי המונע על ידי משוטים בלבד ולרבות מבדוק צף;
"חלק", בכלי-שיט - זכותו של אחד הבעלים של כלי-שיט שבבעלות משותפת;
"כלי-שיט ישראלי" - כלי-שיט הרשום במירשם הישראלי;
"המירשם הישראלי" - המירשם לרישום כלי-שיט לפי הוראות חוק זה;
"רישום" - רישום במירשם הישראלי;
"קברניט" - רב החובל של כלי השיט או איש הצוות אשר בידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה;
"נמל" - כמשמעותו בפקודת הנמלים;
"תאגיד ישראלי" - תאגיד שנרשם כדין בישראל או שהוקם מכוח דין בישראל, למעט חברת-חוץ שנרשמה לפי סעיף 248 לפקודת החברות; אולם אם ראה שר התחבורה כי אין בין תאגיד פלוני ובין מדינת ישראל זיקה של ממש, וכי יש טעמים מיוחדים שלא לראותו כתאגיד ישראלי לענין חוק זה, רשאי הוא להודיע על כך לרשם ומשעשה כן - לא יראו את התאגיד כישראלי.
פרק שני: רישום כלי-שיט
2. כלי שיט הכשיר לרישום
(א) כלי-שיט שיותר ממחציתו היא בבעלותם של המדינה או של אזרח ישראל או של תאגיד ישראלי, כשיר לרישום.
(ב) על אף האמור בסעיף-קטן (א), רשאי שר התחבורה להודיע לרשם כי כלי-שיט אינו כשיר לרישום במירשם הישראלי, אם היו לשר טעמים מיוחדים לכך, הנוגעים לבעלות בחלקים שאינם בידיהם של המדינה, של אזרח ישראל או של תאגיד ישראלי. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: